<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תמ"ז</h1>
<h2>דף ח.</h2>
סכין של עבודה זרה מותר לשחוט בו. מסקינן מותר לשחוט בו מקלקל הוא שהוא מקלקלה עכשיו בזה הסכין מכמות שהית' מתחילה בחיים. שאז היתה שוה יותר. שהרי לשלשה דברים היתה עומדת. לגדל וולדות ולחרישה ולאכילה. ועכשיו שנשחטה קילקלה מאותן שלשה דברים. לפיכך פטור. שהרי לא נהנה מתשמישי ע"ז. וקשיא לי מאחר שאנו מחשבין שחיטה גבי סכין של ע"ז קילקול אם כן לגבי שבת נמי לא ליחייב אם ישחוט בהמה בשבת דהא מקלקל הוא ומקלקלין פטורין לגבי שבת. ואנן תנן השוחט בשבת וביום הכפורים אע"פ שמתחייב בנפשו כו'. אלמא לגבי שבת שוחט חייב. תריץ לא דמי שבת לע"ז. דהא לגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה. מחשבה כל דהו. ואע"פ שהקילקול מרובה מן הריוח. כגון שהסיק תנור גדול בעבור פת אחד. ואע"פ שאותו פת אחד אינו שוה לשליש דמי עצים. מכל מקום נעשת מחשבתו וחייב. וכן נמי גבי הדליק גדיש בשבת כדי להתחמם כנגדו. ואע"פ שדמי הגדיש שקילקל מרובין מהנאתו מכל מקום חייב. וכן כל איסורי שבת. לפיכך גבי שבת חייב על השחיטה ואע"פ שהקילקול מרובה הוא כדפרישי'. אבל גבי ע"ז אינו חייב עד שתהא הנאה מרובה על הקילקול לגמרי. דהא לגבי ע"ז לא כתיבא מחשבה. לפיכך פטור דהא קילקול מרובה כדפרישי'.
